בשנות התשעים של המאה הקודמת החל להתפתח בישראל תחום המשפט המוכר בשם משפט הזיקנה. תחום זה התפתח לראשונה בשנות ה – 60 של המאה הקודמת בארצות הברית בתגובה לעלייה בגיל והזדקנות בחברה האנושית.
חקיקה חדשה החלה להתפתח במטרה לתת מענה משפטי לצרכים של אוכלוסיית הגיל השלישי וזאת כחלק מהתפיסה והמועדות למושג "גילנות" והצורך להילחם באפליה החברתית החדשה שנוצרה.
אחת הסוגיות המרכזיות שהתעוררת במסגרת העלייה בתוחלת החיים של בני האדם היא מימוש זכותו של הקשיש לחיות חיים בכבוד ובעצמאות.
אחד התחומים בהם עוסק משרדנו הוא מתן מענה על הצורך בתכנון משפטי נכון ומתאים לקבלת החלטות עתידיות.
כיום, החוק בישראל, מאפשר לאדם להתכונן לקראת עתיד אשר עלול, לכלול בחובו מצב כגון דמנציה חמור ו/או אלצהיימר המביאים אדם למצב של אי כשרות משפטית. תכנון משפטי מוקדם נועד להסדיר מראש את רצונו של אדם ביחס לפעולות עתידיות בענייני בריאות, רכוש וכספים.
אדם יכול להביע את רצונו מראש ולהבטיח את קיום רצונו במקרה של אובדן הכשירות המשפטית.
מה היה בעבר?
הכלי המשפטי המוכר הינו כלי האפוטרופסות:
חוק האפוטרופסות קובע כי ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שאיבד את כשרותו לתפקד ולטפל בענייניו ואין ביכולתו לקבל החלטות עצמאיות בעלות תוקף משפטי.
למשל:
כאשר אדם לא מסוגל יותר לגשת לבנק ו/או לתת הוראות בטלפון או בעל פה לפקיד הבנק, אזי הבנק לא יאפשר למי שאינו שותף בחשבון להוציא כספים המחשבון ו/או לקבל מידע על החשבון – גם אם הפונה הינו בן משפחה של אותו האדם.
או במצב שבו אדם הזקוק לטיפול רפואי ואינו מסוגל לחתום על טופס הסכמה אזי בית החולים לא יאפשר את מתן הטיפול על אשר ימונה אפוטרופוס – ע"פ רוב אחד מבני המשפחה, אשר יחתום על הטפסים הנדרשים.
אפוטרופוס הממונה מכח חוק הכשרות והאפוטרופסות, ממונה על ידי בית המשפט כדי להגן על האדם הנזקק ואינו מסגול לדאוג לעצמו – אפוטרופסות יכולה להיות על הגוף ו/או על רכוש.
מינוי אפוטרופוס הוא אמצעי משפטי קיצוני השולל את עצמאותו וכבודו של האדם והפיכתו לבעל מעמד משפטי דומה לקטין.
בנוסף אפוטרופוס הממונה נתון לפיקוח ובקרה המחייבים אותו לבקש אישורים על רוב הפעולות ולהגיש דוחו"חת כספיים שנתיים.
השינוי בחוק מאפשר את כלי "יפוי הכח המתמשך":
באמצעות שימוש בכלי זה אדם יכול להחליט, בעודו בריא וכשיר משפטית, מה יעשה לו ואיתו בעתיד תוך מתן הוראות והנחיות.
אדם רשאי לקבוע מראש את זהות הממונה אשר ינהל את כספיו ו/או יקבל את ההחלטות הרפואיות העתידיות. הממונה אינו חייב להיות בן משפחה על אף שבמקרים רבים הדבר הינו הנכון והמומלץ.
אדם יכול לקבוע לעצמו מספר ממונים ו/או ממונים שונים בתחומים שונים.
במסגרת יפוי כח מתמשך אדם יכול להותיר הנחיות ברורות וספציפיות אף בנושאים כגון: זהות בית הדיור/ בית האבות בו ירצה לשהות וכדומה.
יפוי כח מתמשך ויפוי כח רפואי לענייני גוף:
ע"פ חוק זכויות החולה אדם חייב לתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי שניתן לו. החוק מאפשר לחולה לייפות מראש את כוחו של אדם אחר שיהיה מוסמך לקבל עבורו החלטות רפואיות אם לא יהיה צלול דעתו ולא יוכל לתת הסכמתו מדעת.
יפוי כח המפרט את הנסיבות והתנאים שבהם הוא יופעל הינו מסמך רשמי ומחייב של משרד הבריאות ומצריך חתימה של אישר מקצוע כגון עו"ד.
לאחרונה נכנס לתוקף "יפוי כח משולב" מסמך המשלב בין יפוי כח לפי חוק זכוית החוק וחוק החולה הנוטה למות. יפוי כח זה משלב את שני המצבים ועליו נדרשת חתימת שני עדים בלבד ללא איש מקצוע.
בעת עריכת יפוי כח מתמשך יכול אדם לכלול בתוכו את ההתניות וההוראות המתאימות באופן חלופי ליפוי הכח הרפואי הרגיל ו/או המשולב.
יפוי כח כללי ו/או נאמן – בעניינים בעלי אופי כלכלי:
כלי משפטי נוסף שהיה ועודנו, קיים הינו ייפוי כוח כללי המעניק לממונה את הסמכות והיכולת לפעול בשם מיפה הכח. יפוי הכח יכול להיות לשם עניין ספציפי כגון חשבון בנק או כללי למספר נושאים.
יפוי כח מסוג זה מצריך אישור נוטריוני ויש לציין בו במפורש שהוא יחול גם לאחר שאדם יאבד את כשירותו המשפטית.
אמצעי אחר לניהול רכוש הינו באמצעות מינוי נאמן או בעלות משותפת בחשבון בנק או ברכוש.
יפוי כח מתמשך שנכנס לתוקפו לאחרונה יכול לכלול בחובו את כל הנושאים הללו.
חשוב לדעת שלא לכולם מתאימים אותם הכלים המשפטיים ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין שיוכל לסייע בתכנון המשפטי המתאים לאדם, מצבו, נכסיו ונסיבותיו האישיות והמשפחתיות.
משרדנו מאמין כי הזכות לאוטונומיה ושמירה על החופש לבחור, לרבות הבחירה למניעת אפוטרופסות הינם זכויות יסוד שיש לשמור עליהן.
משרדנו מעניק שירותים אלו באופן אישי ומחיל וברמה המקצועית הגבוהה ביותר.
