מתוך מגוון פסקי הדין שבהם ייצגנו בהצלחה את לקוחותינו:
משרדנו ייצג את הלקוח בשתי התביעות בדרישה לקבלת הכספים שמגיעים לו על פי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים. בית המשפט קיבל את התביעות ודחה את טענות ההגנה של דורי ואף את התביעה שכנגד שהיא הגישה כנגד הלקוח.
לאחר מתן פס"ד דורי ניסתה להתחמק מתשלום המע"מ בטענה כי מקום בו הוא לא נתבע במסגרת סכום התביעה אין צורך לשלמו. בסופו של יום בית המשפט קבע כי סכום פסה"ד אינם כוללים מע"מ וככל שיש מקום שהסכום שנפסק חייבים במע"מ הרי שיש להוסיפו לגובה סכום פסה"ד.
לחצו כאן לקריאת פס"ד: ת"א 40823-02-15 קבוצת קדמי ובנייה בע"מ נ' א. דורי ובנייה בע"מ
מרבית ההצלחות של משרדנו בתחום הארנונה הינם בהגעה לפשרות אשר מפחיתות את סכום התביעה לסכומי המס הנכונים והאמיתיים ובחלק מהמקרים אף לביטול מלא של ההליכים שהפעילה העירייה כנגד הלקוח.
להצלחות אלו אין פרסום בפסקי הדין שכן תיק שמסתיים בפשרה – ההליך בבית המשפט נמחק או נדחה מבלי שנחשפים עקרונות הפשרה. בדרך זו, שומר משרדנו גם על פרטיותו של הלקוח שהמוניטין המסחרי/ עיסקי שלו לא נפגע.
פשרות בתחום המסחרי – בסכוכים כספיים בין שתי חברות או גופים כלכליים, ניהול הליך משפטי והגעה לפסק דין, על פי רוב, אינה מצויה באינטרס אף אחד מהצדדים.
לכן משרדי פועל בהליכיי בירור מחלוקות מחוץ לכתלי בית המשפט בהליכי בוררות או הליכי גישור אשר מאפשרים את בירור המחלוקות ללא הפרסום הנלווה להליך המתנהל בבית משפט ומסתיים בפסק דין.
חשוב לדעת כי הליך בוררות מסתיים בפסק דין אשר אינו מתפרסם ועל פי רוב אינו ניתן לערעור. לכן משרדנו תמיד יבחן את טובת הלקוח ויעדיף לחתור לתוצאה המיטבית במסגרת הסכם פשרה אשר מגן על הלקוח ולעיתים אף מאפשר המשך יחסי עבודה בין הצדדים אשר עד לאותו המועד היום ניצים ומעתה הם ביחסי עבודה תקינים.
להצלחות אלו אין פרסום שכן הדבר מהווה חלק מהאינטרס אותו משרת הסכם הפשרה. חשוב לדעת מתי נכון להגיע לפשרה ומתי לא. לשם כך עושה שימוש משרדנו בכל ניסיונו המקצועי בתחום הליטיגציה וניהול ההליכים בערכאות השונות.
עו"ד גליה גרימברג ייצגה את חברת ע.ר צים שווק ישיר בע"מ מול עיריית טירת הכרמל. לטענת חברת ע.ר צים, לא ניתן לה בחיוב הארנונה פטור של 20% משטח הקרקע.
עו"ד גרימברג אשר הגישה עתירות בסוגיה זו בשם לקוחות אחרים שיוצגו על ידה, ניהלה מו"מ גם בעניינה של חברת ע.ר צים ובסופו של יום נחתם הסכם פשרה המקבל הלכה למעשה את טענות התביעה.
לאחר העירייה התמהמה והתעכבה זמן רב בהעברת הכספים הוגשה תביעה ליישום הסכם הפשרה – מאחר וטענת ההגנה של העירייה היתה כי ההסכם נחתם שלא כדין ולצורך בירור המחלוקת נדרשה עו"ד גרימברג לשמש כעדה מטעם חברת ע.ר צים – נעשה הייצוג בתיק ע"י עו"ד אסף גל.
לאחרונה ניתן פס"ד אשר קיבל את מלוא הטענות של חברת ע.ר צים. בית המשפט מבסס את החלטתו על עדותה של עוה"ד גרימברג אשר נמצאה ע"י בית המשפט כמהימנה, קוהרנטית ורהוטה.
עו"ד גרימברג לא זונחת את לקוחותיה גם לאחר שמסתיים ההליך ומלווה אותם בהתאם לצורך ביישום פסקי הדין וההצלחות שהושגו למענם.
לחצו כאן לקריאת פסק הדין המלא: ת"א 4104-09-14 ע.ר צים שווק ישיר בע"מ – עיריית טירת הכרמל
לאורך השנים עו"ד גליה גרימברג ייצגה בהרבה הליכים משפטיים בתחום הארנונה והמיסוי העירוני.
בתחום הארנונה קיימים פטורים הניתנים לגופים שונים המקיימים את הקריטריונים שקבועים בפקודת מיסי עירייה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938. מדובר בפקודה שנחקקה עוד לפני קום המדינה ולפיכך היא מכונה "פקודה מנדטורית". דבר חקיקה זה אומנם עודכן ותוקן מספר פעמים לאורך השנים ואולם, מרבית סעיפיו נותרו כפי שהיו בזמן החקיקה המקורי.
לפיכך, קיימות לא מעט מחלוקות פרשניות ביחס לזכאות גוף כזה או אחר לפטור.
כאשר עטרת בנות לירושלים פנתה בבקשה לקבלת הכרה בזכאותה לקבלת פטור מכח היותה סמינר – נדחתה בקשתה על ידי משרד הפנים תוך שבתשובת הדחייה נעשה ערבוב בין קריטריונים משני סעיפי פטור שונים.
עו"ד גרימברג הגישה בשם העמותה עתירה שנדחתה. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי כשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור לבית המשפט העליון, גם ערעור זה נדחה. עו"ד גרימברג אשר האמינה בטענותיה – לא ויתרה וניגשה להליך של דיון נוסף אשר התנהל בפני שבעה שופטים של בית המשפט העליון.
בסופו של יום טענותיה של עו"ד גרימברג התקבלו ברוב של חמישה שופטים אל מול דעת מיעוט של שניים.
חשיבות ההליך היא בקביעת דרך עבודה ודרך פרשנות אחידה לכל. רק בדרך כזו נוכל לקבל הליכי מינהל ציבורי שיוויוניים וממלכתיים.
כיום בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי – מגורים במתחי דיור מוגן ובתי אבות נפוצה יותר ויותר. חשוב לדעת כי קיימים מתחמי מגורים ברמות שונות ובעלי אפיון שונים; החל מיחידות דיור עצמאיות לחלוטין ועד לבתי אבות צנועים בהם מתגוררים שני קשישים יחדיו בחדר אחד. על פי רוב, הבחירה בין סוג בית האבות או הדיור המוגן למשנהו תלויה באילוצים כלכליים. לא כולם, ידם משגת את האפשרות להתגורר במתחמי הדיור המוגן המקנים יחידת דיור עצמאית ונפרדת.
לאורך השנים נדרשו בתי המשפט לסוגיות ארנונה הנוגעות לאותם המתחמים ובעיקר לשאלה ומחלוקת בין בתי האבות ובין הרשויות ביחס לסירוב הרשות המקומית להחיל על חיובי הארנונה את ההנחות להם זכאית הדיירים – מעצם היותי בני הגיל השלישי ו/או בעלי נכות מוכרת ברמות המקנות הנחה בארנונה.
בשנת 2003 נקבעה ההלכה המכונה אחוזת ראשונים (ע"א 7975/98) ובה נקבעה לראשונה כי יש לראות באחוזת ראשונים כביתם של הקשישים המתגוררים שם ולהחיל את ההנחות להם הם זכאים הן על יחידות הדיור והן על השטחים הציבוריים המשמשים אותם כחלק מהמגורים במקום.
הלכה זו היתה מבורכת ואולם היא גם היוותה את הבסיס להתנהלות מפלה בה נקטו הרשויות המקומיות שעה שהם יישמו ההלכה במתחמי דיור מוגן בלבד ומנעו אותה מבתי אבות בהם מתגוררים לעיתים שני קשישים בחדר.
עו"ד גרימברג אשר ייצגה את בית אבות מונטיפיורי – נלחמה בגישה משפטית זו ויצרה הלכה חדשה אשר חידדה והבהירה כי גם בבתי אבות יישמו את ההנחות המגיעות לקשישים, הן על שטחי המגורים והן על השטחים הציבוריים המשמשים אותם כחלק מהמגורים.
כך כתבו השופטים:
"גם השכל הישר מחייב לומר, כי אין לצמצם את סיווג המגורים לדל"ת האמות של החדר או הדירה הקטנה שבה דרים הקשישים בבתי האבות, אלא ישנם מטבע הדברים חלקים מסוימים שבשטח המשותף שהם בשימוש יומיומי הכרחי של הדיירים – ועל כן הם דומים לדיור מוגן שנדון בעניין אחוזת ראשונים, פסק דין שלא ראינו טעם מבורר לצמצמו לבתי אבות יוקרתיים בלבד. "
לחצו כאן לקריאת פסק הדין המלא: בר"מ 9138/10 עיריית פתח תקווה נ' בית אבות מונטיפיורי
